.jpeg&height=877.5)
הרפתקאות פילוני לוני
כתבה: חמדה כהן
.jpeg&height=780.974)
.jpg&height=731)
.jpeg&height=779.805)
פילוני הקט רק נולד וכבר עומדים בפניו אתגרי החיים. הוא לומד איך להתנהל בעולם
לפעמים גם בדרך הקשה
.jpeg&height=779.805)
על המחברת
ספרית בית העם, ברחוב בצלאל בירושלים, הייתה אחד המקומות האהובים עלי בילדותי. כשהגעתי לגיל שש, הלכתי עם אמא ואחותי להירשם לספריה. מותר היה להוציא כל יום רק ספר אחד. אהבתי לקרוא והאהבה הזאת הובילה אותי למקומות נפלאים. בשנים המוקדמות של בית הספר היסודי, התחלתי גם לכתוב. האהבה לקריאה ולכתיבה היתה נטועה בי מהגיל הרך. לימים, עבדתי כמורה לעברית בארצות הברית שם הייתי עסוקה בכתיבת סיפורים קצרים, כדי ללמד את השפה העברית. התלמידים, בכל גיל, אהבו לשמוע סיפורים. היינו יושבים על השטיח בחדר הכיתה, בין הכריות ונהנים מסיפור שקראתי להם או המצאתי להם, באותו רגע, מפליגה במחוזות הדמיון. התלמידים תמיד ביקשו עוד ועוד. האהבה הגדולה הזאת הובילה לכתיבת הספר על פילוני הקט
.jpg&height=556)
.jpeg&height=1755)
להורים ולאנשי חינוך
.JPG&height=374)
כייף לקרוא
קיראו לילדים בכייף. התכרבלו איתם מול האח, במיטה או על השטיח. קיבעו זמן קבוע ואל תוותרו עליו, גם היום, כשיש כל כך הרבה הסחות דעת, עם המכשירים האלקטרוניים. עדיין הקסם של להחזיק ספר ביד, עם דמות שאוהבים אין לה מתחרים,
מה המסר
כהורים וכאנשי חינוך, אנחנו רוצים לתווך את הסיפור, למצוא את המסר ולוודא שהמסר הועבר. קריאה בספר גם ללא דיון, עושה את העבודה ומביאה באופן תת מודע להפנמת הרעיונות העולים מהסיפור
קריאת סיפור
ילדים אוהבים שקוראים להם סיפורים. הם מבקשים לקרוא בספר שוב ושוב
גם כשהם מכירים את הסיפור, הם חוזרים אליו ומבקשים עוד ועוד, זו המתנה הכי יפה שאפשר לתת לילדים שלכם.
.jpeg&height=1755)
רעיונות מתוך הספר
.jpg&height=301)
צולל לתוך המים
דבר חדש הוא הרבה פעמים מאיים ומפחיד, לפעמים פשוט צריך להעז, לנסות ולהאמין בעצמך, לקבל עזרה מאחרים
.jpg&height=231)
הולך בעקבות אבא ואמא
כשאתה חדש בעולם, אתה צריך לסמוך על אחרים, שיובילו אותך בדרך, עד שתהיה חזק ובעל ידע לצאת לדרך לבד, פילוני הקט, הולך אחרי אבא ואמא
.jpg&height=359)
פחד משתק
פילוני הקט, פוחד להיכנס למים, למרות שאמא אמרה לו שהוא יכול, היא גם הסבירה לו איך לעשות את זה, פילוני לא רצה לשמוע הפחד משתק אותו. הוא עומד מהסס הוא לא מעז, הוא לא מאמין בעצמו, הוא חסר ביטחון, פילוני צריך ללמוד להתגבר על הפחד
התבוססות בבוץ
.פילוני הקט, רק התחיל ללכת ו...נפל אל תוך הבוץ לפעמים הדרך היא קשה ומסורבלת, צריך למצוא את הדרך לקום ולהמשיך הלאה, לא לוותר. לפעמים כדי להצליח צריך לחוות כשלונות
.jpg&height=356)
שמחה משפחתית
האושר של ההורים לראות בהצלחת הפיל הקטן
.jpg&height=471)
שינה נעימה
בסוף יום מלא חוויות, כמה נעים להתכרבל עם החדק של אבא, להרגיש בטוח ומוגן
.jpg&height=244)
ההצלחה המתוקה
אחרי כל החשש והפחד המאמץ וחוסר האמונה, כמה כייף לשחות באגם, ההצלחה כל כך מתוקה
.jpg&height=252)
להיות נקי
כמה כייף להיות נקי
.jpeg&height=1755)
הרבה מחשבות
פילוני יושב וחושב, צריך להיות אופטימי...הכל ייסתדר
החיים יפים
הכל טוב
.jpg&height=226&width=567&scale=0.613&x=109.738&y=201.469)
...לא אני...לא אני
פילוני דואג וחסר ביטחון הוא חוזר ואומר ״לא אני לא , לא אני לא יכול... לא אני לא רוצה...לא אני״
חברים חדשים
כמה כייף להכיר חברים חדשים, עולם חדש
העבודה עם המאיירת
העבודה עם המאיירת אינה דוידוביץ, הייתה אינטנסיבית ובעלת שלבים.
השלב הראשון בדיקה אם יש התאמה, כלומר אם המאיירת מתחברת לסיפור ואם המחברת מתחברת לאיורים של המאיירת. שיטוט קצר באינטרנט, העלה עבודות מדהימות שאינה המאיירת עשתה בעיקר בצבעי מים. אני אהבתי את מיגוון הצבעים הרכים וההשתפכות של צבעי המים. כששלחתי לאינה את הסיפור היא אמרה מיד, אני רואה את עצמי מציירת את הפילון משתובב ובכל מיני מצבים וכך התחלנו לעבוד יחד
בשלב השני שלחתי לאינה תמונות של פילים מגן החיות התנכ״י בירושלים. ביקשתי ציורים עם אופי ירושלמי. אינה התחילה עם רישומים בעפרון כמובן שהיו עוד נושאים שדיברנו עליהם לאורך הדרך כמו עלות, זכויות יוצרים,, ודברים טכניים כמו גודל הספר, ועוד
בשלב הרישומים, אינה הייתה שולחת לי הפתעות קטנות ומיוחדות ואני הייתי מוסיפה הערות כמו התייחסות למבע, גודל ופרופורציה. זו היתה עבודת צוות מסקרנת וחדשה עבורי,אינה הייתה תמיד קשובה ונכונה לקבל את דעתי
.jpg&height=322)
סקיצות ראשונות
אינה שילבה את היצירתיות שלה והוסיפה דברים משל עצמה, למשל את המטפחת הקטנה על פילוני, חפרפרת ועוד נגיעות קטנות ומיוחדות.. תמיד הייתה שואלת לדעתי. לפעמים היצירתיות שלה חצתה את גבולות המסגרת שלי, כמו למשל בציור שבו אבא פיל, משפריץ מים על פילוני. אינה רצתה לעשות את אבא פיל קטן יותר לעומת פילוני, אני בחרתי ללכת בדרך המסורתית שאבא גדול ופילוני קטן
?מה דעתכם, במה הייתם בוחרים
.jpg&height=272)
בשלב השלישי לאחר שהאיורים הושלמו, אינה עברה לצביעה, שוב היתה שולחת לי דוגמאות, היו הערות ואז הוזמנתי לביתה לראות את התוצאה הסופית. התרגשתי מאוד לראות את הספר פרוש על השולחן. כמה הערות קטנות ושוב קפיצה לשלב הבא, גרפיקה והבאה לדפוס
.jpg&height=264)
.jpg&height=471)
.jpg&height=560)
:מתוך הספר
על דמותו של פילוני
פילוני בא לעולם חדש, מלא הפתעות ודברים חדשים שאפשר להתנסות בהם. במקום ״להסתער על העולם...״, הוא פאסיבי. דברים קורים לו כאילו, מעצמם. הוא לומד ללכת - אין לו כל כך ברירה. הוא הולך אחרי ההורים, גם כאן הוא מקבל את בקשתם- ״עכשיו נלך לאגם...״. הוא נופל לבוץ ומתבוסס בו ומתוך כך הוא נאלץ להתמודד עם זה. גם שיעור השחייה שבעקבותיו הוא צולל למים, קורה לו בלי שליטה- אין לו מוטיבציה, הוא נגרר אחרי האירועים, אין לו יוזמה ורצון לחקור ולנסות
אנחנו כהורים ומחנכים, רוצים לתת לילדינו את הביטחון להעז ולהצליח. מוטיבציה היא אחת ממילות המפתח, ללא מוטיבציה פנימית, אין כלום מצד שני כמורה תמיד האמנתי שלילדים מגיל צעיר מוטבעת בהם הסקרנות ויצר החקירה, כמו שהם מצליחים ללכת, זה דבר טיבעי, כך גם הרצון לחקור וללמוד את העולם ואנחנו המבוגרים צריכים ליצור אווירה שמאפשרת תהליך טיבעי זה של למידה, יצירת אווירה זו נרכשת בשנים הראשונות של חיי הילד והיא תשפיע בהמשך גם על עתידו
.jpeg&height=1755)
ילדים קוראים
